אלון מקובר ז"ל ל' באב תשס"ד

 

אלון נולד בחולון בתאריך 17/12/82 כבן בכור. כתינוק (וגם כשהתבגר) היה

עקשן גדול.הוא לא אהב לישון ולפעמים היה נרדם בעגלה או אפילו בעמידה.

לפעמים הלך למיטה כדי לנמנם,לא לישון....

אהב לשחק במשחקי הרכבה שונים,בעיקר לגו.הוא ידע לזהות סוגי מכוניות

שונות בגיל שנתיים וחצי,לעיתים על סמך שמיעת מכונית מתקרבת.

כשלמד לקרוא הוא קרא המון ספרי ילדים וכן אנציקלופדיות מדע לילדים.

הוא שאל והתעניין כמעט בכל נושא.

בכיתה א' אלון קיבל מחשב והמחשב (ברמות השונות)היה חלק בלתי נפרד

ממנו בכל ימי חייו.

הוא אהב מאוד גם משחקי מבוכים ודרקונים ונהג לשחק בהם עם חבריו או

לבדו.יכול היה לשבת שעות ולכתוב כל מיני תיאוריות למשחק.

אלון היה תלמיד מצטיין לאורך כל שנות לימודיו.כשהיה בן 11 פחות חודשיים

נולדה אחותו ליאור. בתקופה זו גרנו בראשל"צ ואלון "פיתח תחביב חדש":

להביא הביתה זוחלים קטנים ו/או עכבישים שונים אותם גידל תקופת מה.

במהלך כיתה ח' עברה המשפחה לכפר תבור ואלון נקלט לביה"ס כדורי,

אותו סיים כבוגר תיכון בהצטיינות במגמת מתמטיקה,פיסיקה ומחשבים.

הוא היה אהוב על כל מוריו וחבריו איתם נהג לשחק כדורסל או כמובן,

במחשב.לרוב ,העדיף להיות בבית,לכתוב שירים(בעיקר שירי אהבה נוגים),

לשמוע מוסיקת רוק כבד,לבלות בחדר המחשב או לקרוא.

כשהגיע העת להתגייס לצבא,אלון בחר להמשיך את הלימודים בטכניון

בחיפה במגמת מתמטיקה/פיסיקה.במירווח הזמן הזה עד לתחילת שנת הלימודים

 אלון לא רצה ללמוד נהיגה כי הוא חש "שאינו בשל דיו לנהיגה".

כשהחלה שנת הלימודים,אלון גר (עם שני שותפים)בחיפה,סמוך לטכניון

והיה חוזר הביתה בכל סופי שבוע.לאחר סמסטר אחד אלון החליט לפרוש

ולהתגייס מייד לצבא.הוא נימק זאת בכך שלא רצה לשרת עם חיילים צעירים

יותר מידי אלא עם בני גילו.

אלון התגייס לחיל שיריון ולאחר הטירונות עבר את תקופת ההכשרה הנדרשת

כשיריונאי ולאחר מכן עבר קורס צמ"פ(צוות, מחלקה,פלוגה)אותו סיים

כתותחן בצוות של מפקד הפלוגה.(תפקיד נחשק שהוא התגאה בו מאוד).

עוד יותר מזה,הוא התגאה בסמל השיריון שקיבל בתום הקורס ולהשתייך

לחייל זה.הוא נשלח יחד עם חבריו לפלוגה לכל מיני משימות בשטחים

והיה חוזר הביתה בסופי שבוע(פעם בשבועיים – שלושה) גדוש בחוויות.

אלון עבר קורס מ"כ ושוב שובץ למשימות שונות. כשפורקה החטיבה,

הוא יצא לקורס קצינים אותו סיים בהצלחה רבה. לאחר מכן הוא נשלח

להשלמה חיילית מג"ל וסיים אותו בתחילת יולי 2004.

אלון שובץ לתפקיד הדרכתי בבית הספר לנ"מ של חיל האויר,תפקיד

שהוא התגאה בו מאוד.אלון קנה ספרים רבים בנושאי מנהיגות וצבא

והיה חדור מוטיבציה להצליח בתפקיד החדש.

לאלון נותרו רק עשרה חודשי שירות חובה עד לכניסתו לשירות הקבע,

ובשבת האחרונה לשהייתו בבית הוא דיבר על תוכניותיו בעתיד,המשך

דרכו במערכת הצבאית,ללמוד נהיגה ואולי גם לשלב לימודים עם השירות.

אלון התבלט בחוכמתו,בחוש הומור בריא ובחיוך מקסים.

אלון תמיד אהב להושיט יד ולסייע לאחרים ולדרבן אותם למרות כל הקשיים.

חבריו מהשיריון מספרים כי פעם בשעת לילה מאוחרת ירד גשם זלעפות

בעודם ישנים באוהלים.החבר'ה החלו לקטר ולקלל ורק אלון – מחייך וצוחק

מדרבן אותם ועוזר להם לעבור את זה.

גם בשיחות עם חברים ו/או פקודיו הוא נהג לעודדם והיווה דוגמה אישית.

 

בתאריך 17/08/04 אלון העביר מסדר בוקר לחניכות ותיאם עם סמלת

המחלקה על ירידה לשטח בשעה 0900 לצורך אימון.

לאלון נותר זמן מה פנוי והוא הלך לחדרו.לאחר כשעה הוא נמצא ירוי

בראשו בנסיבות עלומות.

הניח אחריו הורים ואחות בת 11 פחות חודשיים.